יום רביעי, 2 באפריל 2008

מי צריך זרם חינוך שלישי?

על פניו הרעיון להקים זרם חינוך ממלכתי שלישי (הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - הכרה בזרם משולב), התשס"ז-2007) נשמע בסדר. הוא יאפשר להעשיר את לימודי היהדות למי שמעוניינים בכך, כך גם "יוכלו מחנכים להרגיש ביטחון בדרך חינוכם ותעודות הזהות החינוכיות של בתי הספר יהיו ברורות ומוגדרות. בשיטה הזו מחנכים ותלמידים לא יתבלבלו יותר באשר לזהותם ולא יחושו רגשי נחיתות בגלל חשש ממחלוקת אידיאולוגית בין המחייבים ובין השוללים חינוך יהודי וציוני." (דברי ח"כ זבולון אורלב, שפורסמו בynet ב-27.3.08)

אלא מאי? זה לא כל כך פשוט. בהצעת החוק מוגדר "מוסד משולב" כ"מוסד חינוך רשמי שניתן בו חינוך יהודי-פלורליסטי". רגע, רגע. מדוע מוסד שבו ניתן חינוך יהודי פלורליסטי צריך להיות "משולב"? למה שבחינוך הממלכתי לא יינתן חינוך יהודי פלורליסטי? כל המטרות שמצויינות בהצעת החוק מזכירות את מסקנות ועדת שנהר, שכידוע דיברה על החינוך הממלכתי (תקראו, יש גם קישור לדו"ח המלא). למה צריך להקים זרם שלישי בשביל זה?
מה הם אומרים, בעצם? שהם לא ממש מרוצים ממה שנעשה במגרת מסקנות ועדת שנהר, ולכן יש צורך בזרם אחר? אולי לשיטתם ועדת שנהר לא ממש הצליחה (יותר מדי פלורליזם?), ולכן חייבים להציל את העם היהודי מפני מורים מבולבלים בעלי רגשי נחיתות?

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "הצעת החוק קובעת כי למוסדות החינוך המשולב תהיינה אותן מטרות העומדות בבסיסי החינוך הממלכתי בתוספת ההכרה בחשיבות החינוך לסובלנות והחיים המשותפים בין דתיים, חילוניים, ומסורתיים תוך מתן דגש לערכים יהודיים." מה משתמע בכך? שבחינוך הממלכתי אין צורך בהכרה בחשיבות החינוך לסובלנות וכו'. חבל. זה מחזק את הטענה שבמקום ליישם את המלצות ועדת שנהר בבתי הספר הממלכתיים, ובכך לממש את המטרות שהצעת החוק הנוכחית מציבה, החליטו להקים זרם נוסף, מה שאומר מנגנון נוסף, עוד משרות לבכירים, ובעיקר- החלשה נוספת של הזרם הממלכתי, שממילא מצבו עלוב ועצוב.

טוען ח"כ אורלב שם: "איך יכולה מחנכת כיתה לחנך, בכל הקשור לחינוך אידיאולוגי וערכי, כשבכיתתה יושבים ילדיו של נתניהו וילדיה של זהבה גלאון?"ואני שואלת: מה הקשר? האם אין ערכים משותפים לבעלי דעות ותפיסות עולם שונות? לאן נעלמו ערכים הומניסטיים, שיש להם ביטויים כה רבים ביהדות? החשיבה כאילו ערכים נמצאים רק בחינוך דתי אורתודוכסי שגוייה במקרה הטוב, ומגמתית במקרה הפחות טוב. א/נשים שעדיין שבויים בדיכוטומיה של "עגלה מלאה" ו"עגלה ריקה" אינם יכולים להיות מחנכים.

עוד אומר ח"כ אורלב:"הזרם הממלכתי האחר יישאר חילוני במהותו ויהווה ברירת מחדל וכתובת רק לאותם אנשים המוצאים בחילוניות את דתם והמאמינים שמדינת ישראל היא מדינה חילונית של כל אזרחיה, ללא מחויבות לערכים יהודיים וציוניים." – ממש תרגיל בלוגיקה. הרי ברור שמי שרוצה שמדינת ישראל תהיה מדינה חילונית ושיהיה בה מקום לכל אזרחיה הוא אדם חסר כל מחוייבות לערכים יהודיים וציוניים. מובן מאליו, לא? המניפולציות האלה מרגיזות אותי.

טועים חבר הכנסת אורלב ושאר הח"כים שסבורים כי צו השעה הוא הקמת זרם שלישי. צו השעה האמיתי הוא הבראת הזרמים הקיימים. אבל אולי החליטו מי שהחליטו, שאין יותר את מה להבריא.

אין תגובות: