החופה של סטפני וגיל

כשגיל וסטפני החליטו להינשא, הדבר עורר הרבה שמחה אצל משפחותיהם, כמובן. הם באמת זוג יפהפה. התעוררו גם שאלות: איך הם יסתדרו? מה יהיה? איך תיראה החתונה שלהם?

גיל נולד בישראל להורים יהודים, ועבר עם משפחתו לארה"ב בילדותו. סטפני נולדה באוסטריה להורים נוצרים, ועברה לגור בארה"ב. השאלות, עכשיו מובן, נוגעות לקשר הבין-תרבותי שבין יהודי ולא יהודיה.

היה לסטפני וגיל ברור שהם רוצים לגדל את ילדיהם כיהודים, שמהות היהדות חשובה להם יותר ממצוות ההלכה. הם החליטו להינשא בטקס יהודי בקאפרי שבאיטליה, ולחגוג במשתה חתונה שנמשך כמה ימים עם משפחה, חברות וחברים.

בתהליך היצירה המשותף לקראת הטקס למדנו ביחד את טקס הנישואין היהודי המסורתי ובדקנו חלופות. סטפני, הצד הלא יהודי בזוגיות, גילתה התלהבות רבה לקרוא, ללמוד, ולבחור מתוך ידיעה. היה לה מאוד חשוב מה יהיה בטקס. לכבוד הטקס היא, אימה ואביה, אף בחרו לעצמם שמות יהודיים, לאחר שביררו את משמעויותיהם. סטפני בחרה בשם "ליאת".

לפני הטקס היהודי התקיים טקס אזרחי בעיריית קאפרי. הטקס האזרחי, באיטלקית עם תרגום לאנגלית, היה מאוד חגיגי, אם כי ארוך. האורחים הוכנסו לאווירה המתאימה באמצעות דגלונים ועליהם איור של נסיך ונסיכה, אותו איור שהופיע על גבי ההזמנות לחתונה (שסטפני, האמנית, ציירה). לאחר הטקס חיכו לאורחים/ות שמפניה, זוג נגנים ואורז לזרוק על החתן-כלה.

כל האירוע סוקר ע"י צלם וכתבת של מגזין חתונות, לגיליון שייצא לאור ב-2009. סטפני התמסרה לצלמים באופן מושלם.

אחרי הטקס האזרחי הם (ואיתם כל האורחים) הסתובבו במרכז העיירה קאפרי ודגמנו למצלמה. גם המקומיים התפעלו מהזוג היפה, שניהם נראים כאילו יצאו מהפקת אופנה.

כמה שעות מאוחר יותר התקיימה החופה. בטקס, שהתנהל באנגלית, היו סמלים מתוך הטקס המסורתי, וסמלים נוספים, אשר שולבו באופן שיבטא את השקפותיהם ואמונותיהם של גיל וסטפני.

בפתיחת הטקס היתה הדלקת נרות- כל אחת מהאימהות הדליקה נר אחד, ושתיהן יחד הדליקו נר שלישי, שעליו כתובים שמות הכלה והחתן, כסמל לאיחוד שלהם.

אחר כך הכלה סובבה את החתן שבע פעמים, ובני הזוג החליפו טבעות ודברים אישיים, שכתבו ונתנו זה לזו במעטפה סגורה.
סטפני וגיל בחרו לחתום במהלך הטקס על הכתובה שניסחו, כך שכל האורחים/ות היו עדים/ות.
לאחר מכן השושבין והשושבינה עטפו את שני בני הזוג בצעיף, כסמל לאיחוד שלהם.שבע הברכות נקראו ע"י בני/ות משפחה בעברית, כולל אלה שאינם דוברי עברית.

לקראת סיום הטקס הכלה והחתן שתו יין, תוך כדי ערבוב של יין לבן ויין אדום, ומיד אחר כך החתן שבר כוס. זה היה האות לכולם/ן לפתוח בהורה סוערת, גם משפחתה של הכלה, שעבורם זה היה מפגש ראשון עם טקס יהודי ועם "בסימן טוב ובמזל טוב".

השמחה היתה מושלמת. גם האורחים שלא חוו טקס כזה מימיהם הזילו דמעה, ואף אחד כבר לא שאל "מה יהיה?"